ביאור:בראשית מג ל
בראשית מג ל: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ל.
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת
[עריכה]ביאור:רחמים = רגש של הזדהות עם הזולת והשתתפות בצערם
למה רחמים?
[עריכה]'רחמים' מהמילה 'רחם' - רחם אם - להצטער, שמביא לרצון: להקל, לעזור, לחמול, למחול, לסלוח.
- התמלא רחמים: התעוררו רחמיו, חָמַל, חָס, לִבּוֹ נכמר, נִכְמְרוּ רחמיו, רִחֵם (מילוג).
- מעורר רחמים: אֻמְלָל, דַּךְ, מוּכֶה גּוֹרַל, מִיקְרוֹבּ, מִסְכֵּן, עָלוּב, פָּתֶטִי (מילוג).
יוסף בכה כי נכמרו רחמיו אל אחיו, הוא לא בכה: משמחה, אהבה, התרגשות, געגועים, זכרונות.
על מה יוסף הצטער? - שחלומו התגשם? שהוא מציל את משפחתו? שאביו חי? שאחיו חי? שאביו נתן לבנימין ללכת? שהאחים הביאו אותו? שהוא עומד לפגוע בו?
הנושא לא ברור - למה "נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו"?
[עריכה]אנו רואים שבנימין למרות גילו מעל עשרים, ולמרות שיש לו עשר בנים קוראים לו "הַקָּטֹן", "בְּנִי" ו"הַנַּעַר". בנימין נולד בלידה קשה וארוכה שגרמה למותה של רחל אימו, ובכל הסיפור בנימין לא דיבר אפילו פעם אחת. הוא שתק כל הזמן. לא שאלו אותו ולא הסבירו לו. הוא לא הצטרף לשיחות בדבר מסעו למצרים, הוא לא דיבר עם יוסף, הוא לא הגיב כאשר גביע הכסף נמצא באמתחתו והוא היה בסכנת מוות, הוא לא ביקש רחמים מיוסף אלא יהודה דיבר בשבילו, ולא סיפר ליעקב איך יוסף הגיע למצרים למרות שהיה נוכח כאשר יוסף סיפר זאת לאחיו. לא נראה שבנימין הבין מה קורה סביבו, וייתכן שהוא היה ילד מיוחד, מוגבל, ולכן יוסף הצטער וריחם עליו.
חז"ל (בבלי בבא בתרא פרק ב) טוענים ש"בנימין הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם ישי, עמרם וכלאב (אחד מבני דוד)", וכמובן אדם כפי שמתואר לע"ל לא מסוגל לחטוא, כי אין לו יכולת ליצור כוונה פלילית.
עוצמת הזעזוע הראשוני, למראה מצבו של בנימין, גרמה ליוסף לבכות, אולם אחרי שהוא רחץ פניו הוא חזר "וַיִּתְאַפַּק" (ביאור:בראשית מג לא) מבכי, כלומר ההתרגשות והצער נמשכו זמן קצר ויוסף קיבל את המצב. בתפילתו של יעקב, מיד אחרי שהוא מאשר לקחת את בנימין, יעקב אמר: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ" (ביאור:בראשית מג יד), להראות לנו שגם יעקב חשב שבנימין זכאי לרחמים ולהבנה בגלל מצבו.
רש"י מסכים שיוסף ריחם והצטער, אולם הוא מסביר שיוסף ריחם על עצמו, לאחר שבנימין הסביר את שמות בניו שכולם, לפי רש"י, מראים שבנימין זכר והתגעגע ליוסף.
בגלל המילה "אֶל אָחִיו" ולא 'על אחיו', התרגום המקובל לאנגלית של המילים "נִכְמְרוּ רַחֲמָיו" בפסוק הוא: "his heart yearned toward his brother", הרגיש קירבה עם רגשות חזקים.
וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה
[עריכה]יוסף לא ביקש רשות לבכות. יוסף רצה לבכות, הוא הרגיש שאין ביכולתו לעצור את דמעותיו, לכן הוא מיהר לחדר אחר, ושם הוא בכה. יוסף בכה מספר פעמים, אולם לא נראה שהאחים הבינו את יציאתו הפתאומית, את זמן העדרותו, ואת מראהו בשובו.